מה בודקים
ערך תקין: 98-107 מילימול לליטר (mmol/L) – בדיקת כלור מודדת את רמת יוני הכלוריד בדם. כלוריד הוא אלקטרוליט חשוב המשתתף בשמירה על מאזן חומצה-בסיס בגוף, בוויסות לחץ הדם ונפח הדם, ובתהליכים פיזיולוגיים נוספים. הבדיקה משמשת להערכת מאזן האלקטרוליטים ותפקוד הכליות.
מה הם ערכי הנורמה
תפקיד: מינרל חשוב לשמירת האיזון החומצי-בסיסי ולחץ האוסמוטי. – ערכי הנורמה לכלוריד בדם נעים בדרך כלל בין 98 ל-107 מילימול לליטר (mmol/L). חשוב לציין כי ערכים אלה עשויים להשתנות מעט בין מעבדות שונות.
ערכים גבוהים
חריגה: ערכים גבוהים יכולים להצביע על התייבשות או בעיות בכליות. ערכים נמוכים יכולים להצביע על בעיות הורמונליות או שתיית יתר. – ערכים גבוהים של כלוריד (היפרכלורמיה) עלולים להצביע על התייבשות, אי ספיקת כליות, היפרוונטילציה (נשימת יתר), שלשולים חמורים, או שימוש מוגזם בתרופות המכילות כלוריד. במקרים מסוימים, ערכים גבוהים עלולים להיות קשורים להפרעות במאזן חומצה-בסיס בגוף.
ערכים נמוכים
ערכים נמוכים של כלוריד (היפוכלורמיה) עלולים להיגרם מהקאות ממושכות, כוויות נרחבות, שימוש בתרופות משתנות מסוימות, או מחלות כליה וריאה מסוימות. רמות נמוכות עלולות גם להופיע במצבים של אלקלוזיס מטבולית (עודף בסיס בגוף).