- זיהוי מוקדם של בעיות: בדיקות דם יכולות לחשוף בעיות בריאותיות עוד לפני הופעת תסמינים.
- מעקב אחר מצב בריאותי: בדיקות תקופתיות מאפשרות לעקוב אחר שינויים במדדים שונים לאורך זמן.
- הערכת סיכונים: ניתן להעריך את הסיכון למחלות שונות על סמך תוצאות הבדיקות. אצלנו במד בלנס תוצאות הבדיקות יכולות לתת לנו מידע נרחב על המחלות המטבוליות שמהן סובל המטופל וגם על מקורות הבעיה.
- התאמת אורח חיים: תוצאות הבדיקות יכולות להוות בסיס להמלצות לשינויים באורח החיים הכולל תזונה, פעילות גופנית, שינה והתמודדות עם מתח ביום יום.
- מניעה: זיהוי מוקדם של גורמי סיכון מאפשר נקיטת פעולות מניעה בטווח הקצר ובטווח הרחוק.
- תאי דם אדומים (אריתרוציטים): מובילים חמצן לרקמות הגוף.
- תאי דם לבנים (לויקוציטים): חלק ממערכת החיסון.
- טסיות דם (תרומבוציטים): מסייעות בקרישת הדם.
- רמות אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלור, ביקרבונט)
- רמות סוכר בדם
- רמות חלבונים בדם
- רמות סידן
- תפקודי כבד וכליות
- ALT ו-AST: אנזימים המצביעים על נזק לתאי הכבד.
- ALP: אנזים שעלייה ברמתו יכולה להצביע על חסימה בדרכי המרה.
- בילירובין: תוצר פירוק של תאי דם אדומים, שרמתו הגבוהה יכולה להצביע על בעיות בכבד או בדרכי המרה.
- אלבומין: חלבון המיוצר בכבד, שרמתו הנמוכה יכולה להצביע על בעיות בתפקוד הכבד.
- פרופיל שומנים: בוחן את רמות הכולסטרול (HDL, LDL) והטריגליצרידים בדם.
- CRP (C-Reactive Protein): מדד לדלקת בגוף, שרמתו הגבוהה יכולה להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.
- טרופונין: חלבון המשתחרר לדם בעת נזק לשריר הלב.
- BNP (Brain Natriuretic Peptide): הורמון שרמתו עולה בעת אי ספיקת לב.
- רמת גלוקוז בצום (FPG): בדיקת רמת הסוכר בדם לאחר צום של 8 שעות לפחות.
- בדיקת המוגלובין מסוכרר (A1C): מספקת מידע על רמות הסוכר הממוצעות ב-3 החודשים האחרונים.
- מבחן סבילות לגלוקוז (OGTT): בודק את תגובת הגוף לעומס סוכר.
- פרופיל שומנים: בוחן את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים.
- רמות סוכר בדם: יכולות להצביע על בעיות בוויסות הסוכר.
- רמות חומצה אורית: רמות גבוהות יכולות להצביע על שיגדון (גאוט).
- רמות אנזימי כבד: יכולות להצביע על מחלת כבד שומני.
- רמות הורמוני בלוטת התריס: יכולות להצביע על בעיות בחילוף החומרים.
- זיהוי מוקדם של מחלות כליה: מחלות כליה רבות מתפתחות באיטיות וללא תסמינים בשלבים המוקדמים.
- הערכת תפקוד הכליות: הכליות ממלאות תפקיד חיוני בסינון הדם ובשמירה על איזון נוזלים ואלקטרוליטים בגוף.
- מעקב אחר מחלות כרוניות: מחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת יכולות לפגוע בתפקוד הכליות לאורך זמן.
- התאמת מינון תרופות: תפקוד הכליות משפיע על האופן שבו הגוף מפרק ומפנה תרופות.
- קריאטינין: תוצר פסולת שמסונן על ידי הכליות. רמות גבוהות יכולות להצביע על פגיעה בתפקוד הכליות.
- BUN (Blood Urea Nitrogen): תוצר פסולת נוסף שמסונן על ידי הכליות.
- GFR (Glomerular Filtration Rate): מדד המחושב על בסיס רמת הקריאטינין ומספק הערכה של קצב הסינון בכליות.
- רמות אלקטרוליטים: הכליות אחראיות על שמירת האיזון של אלקטרוליטים כמו נתרן, אשלגן וסידן בדם.